קרקע מזוהמת – מה אומר החוק?
ערכי הסף של החומרים המזהמים הם עמוד התווך של מדיניות המשרד להגנת הסביבה למניעה ולטיפול בזיהומי הקרקע בישראל. הם מהווים אמצעי מדידה ונקודת ייחוס אשר מאפשרים לפעול בשיטתיות וביעילות לצמצום תופעת זיהום קרקעות. את הטיפול בסוגיית קרקעות מזוהמות ניתן לחלק באופן גס לשתי גישות עיקריות – פעולות שנועדו למנוע את הזיהום ופעולות לצורך טיהור ושיקום אדמה מזוהמת והשבתה לשימוש חוזר כשכבת כיסוי.
עקרונות הנחיות החוק
עדיין לא עבר בכנסת חוק קרקעות מזוהמות, אך קיימות הנחיות של המשרד להגנת הסביבה המתבססות על חוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג – 1993 ,חוק רישוי עסקים, התשכ"ח – 1968 ,וחוק המים,
התשי"ט – 1959. ההנחיות מבוססות על מדיניות המשרד להגנת הסביבה והן קובעות דרישות ברורות הנוגעות לפעילות התעשייה, הבנייה וענפים רבים של בתי עסק. דרישות אלו מתמקדות במספר עקרונות:
- מניעת זיהום קרקעות.
- דיווח על זיהום קרקע.
- טיפול מידי בדליפת חומר מזהם לקרקע.
- סקירת קרקעות המכילות מזהמים.
- שיקום קרקע מזוהמת.
המשרד להגנת הסביבה מוציא מדי פעם עדכונים להנחיות המקצועיות בנוגע לערכי הסף, תנאים לקבלה של רישיון העסק, היתר רעלים או היתרי בניה, על פי הדין הקיים ובהתאם לגישה שאומרת – המזהם משלם.
מי צריך לבצע סקר קרקע?
ההיסטוריה מלמדת אותנו כי קיימים ענפי תעשייה או תחומי עיסוק מסויימים בעלי פוטנציאל גבוה לייצר זיהום קרקע. עובדה זו היא זו שהובילה את המשרד להגנת הסביבה לקבוע קבוצות מיקוד הנדרשות לבצע סקרי קרקע לגילוי מזהמים. שאר המזהמים הפוטנציאליים נדרשים לפעול למניעת זיהום קרקע, ובתנאים מסוימים המצביעים על האפשרות של זיהום, גם הם יצטרכו לעבור תהליך של סקירה.
על פי גישה זו נקבעו שלוש קבוצות מיקוד ולכל אחת מהן דרישות מפורטות:
- עוסק בפעילות מזהמת בסיכון – ענפים העוסקים בפעילות הגורמת בסבירות גבוהה לזיהומים בקרקעות ולכן חלה עליהם החובה לביצוע סקרים היסטוריים כתנאי לקבלת רישיון עסק.
- עוסק בפעילות מזהמת – ענפים העוסקים בפעילות הגורמת לזיהומים בסבירות ניכרת. על קבוצה זו חלה החובה לבצע סקר קרקע לפני סגירת העסק ואילו היא לא מחוייבת בסקר היסטורי.
- עוסק בחומר מזהם – קבוצת עסקים ותעשיינים רחבה שחלה עליה החובה למנוע זיהומי קרקע וגם לספק מענה לאירועים של שחרור החומר המזוהם.
יש לציין כי אם קיים חשש של סיכון הסביבה או הציבור, המשרד להגנת הסביבה רשאי לחייב את בעלי העסקים מכל אחת משלושת הקבוצות לבצע חקירת קרקע. בנוסף קיים הרצון לעודד את בעלי הקרקעות, או המחזיקים בה, לבצע סקרי קרקע מרצונם החופשי ולא רק בעקבות הדרישה של המשרד. הצורך בחקירת קרקע הטוענת טיפול יכול להתעורר ממגוון סיבות כגון בדיקת ייתכנות ורווחיות של פרויקט עתידי או למשל מתן חוות דעת משפטית.
בעלי הקרקעות ובעלי העסקים והתעשיינים אשר פועלים עליהן ניצבים בפני הצורך בחקירת הקרקע או פעולות טיהור ושיקום כאלה ואחרות לפני תחילת הפעילות העסקית, במהלכה וגם בסיומה, בהתאם לקבוצת המיקוד אליה משתייך העסק. להלן הנסיבות הנפוצות ביותר בהן תידרשו להסדיר את ההליכים למניעת זיהום קרקע מול הרגולטור:
- קבלת רישיון עסק – כחלק מהסדרת הפעילות העסקית, המשרד להגנת הסביבה מפרסם את התנאים לקבלת רישיון העסק על פי הסקטורים השונים ובהם הדרישות לביצוע סקר קרקע לקרקע עליה תתקיים הפעילות.
- היתר רעלים – חוק החומרים המסוכנים קובע דרישות לערוך סקר קרקע עם סיום הפעילות של העסק. הממצאים של חקירת הקרקע יכולים להוות בסיס לדרישות נוספות של הממונה לביצוע פעולות שיקום האדמה המזוהמת.
- דרישות תכנון ובנייה – במקרים רבים היתרי הבניה הניתנים על ידי הרשויות המקומיות יתנו את קבלת האישורים בפעולות סקירה או טיהור הקרקעות. לרוב דרישות אלה נוגעות לפרויקטים שעתידים להיבנות על קרקע שהתקיימה עליה בעבר פעילות שעלולה לגרום לזיהום.
אדמה מזוהמת, דיגום קרקע, זיהום קרקע, חומרים מסוכנים, ייעוץ אקולוגי, סקר היסטורי, סקר קרקע, פסולת תעשייתית, קרקעות מזוהמות
