סקר סיכונים

סקר היסטורי

בישראל, סקר סיכונים בקרקעות מתבצע על פי מתודולוגיה IRBCA – שזהו מערך שלם להערכת הנזקים בקרקע ובמים שמקורם בזיהומים. מתודולוגיה RBCA פותחה במקור בארצות הברית ומיושמת בישראל עם מספר שינויים (אשר נקבעו בחוק בשנת 2017) הנדרשים להתאמת המדידות הן למאפיינים הספציפיים של קרקעות מקומיים והן לקביעת מדיניות חקירות הקרקע ומי התהום של המשרד להגנת הסביבה ורשות המים.

כיצד מתבצע סקר סיכונים בקרקע

מערך הסקר מתבסס על סדרת משוואות ומודלים מתמטיים, אשר מחשבת באופן אוטומטי סיכוני הנזק על פי מדדים אמפיריים עבור חקר קרקעות מזוהמות של מאפייני האתר הנחשד בזיהום. המטרות של מערך החקירה הינן קביעה האם קיים פוטנציאל הסכנה בעקבות הזיהום ובמידה וכן – הפקת תכנית ייעודית לשיקום קרקע מזוהמת, למניעת פגיעה בסביבה ובבני האדם.

במהלך סקר הסיכונים, נאספים נתונים רלוונטיים מהאתר החשוד בזיהום ונבדקים מסלולי העברת הזיהום הפוטנציאלי דרך מגוון נתיבי החשיפה, כגון אוויר, גז קרקע ומים, אל הקולטנים – בני האדם, בעלי חיים, מקורות המים והצמחייה, אשר העלולים לספוג את הזיהום ולהיפגע מכך.

הגדרת הקולטנים הרלוונטיים מתבצעת על פי תנאים קבועים מראש בהתאם לאופי הקרקע, אשר מתקיימים בהווה או יתקיימו בעתיד. כך, הקולטנים האנושיים הם העובדים בשטח המזוהם, התושבים שמתגוררים בקרבתו או בני האדם שמבקרים בו. הקולטנים הסביבתיים מהווים מכלול החי והצומח בסביבת השטח המזוהם ובנוסף – מי התהום או המים העיליים, העוברים דרך הקרקע.

סקר גזי קרקע

על מנת לקבוע אם אכן קיימת הסכנה, יש להתייחס ל – 3 מרכיבים בתוך סקר קרקע:

  • הימצאות החומר המזהם בקרקע.
  • הימצאות נתיב החשיפה המעביר את הזיהום.
  • הימצאות הקולטנים.

לדוגמה, אם הסקר מצא כי קיים סיכון לזיהום הקרקע אך שלל את הימצאות של נתיב החשיפה (או הקולטנים הפוטנציאליים), לא יהיה צורך בפעילות השיקום.

סקר סיכונים מכיל בתוכו מספר שלבים:

  • סקר היסטורי שבמהלכו מתבצע איסוף מידע קודם אודות שימושי הקרקע בעבר ומדידת נתוני הקרקע.
  • חקר ערוצי החשיפה הפוטנציאליים להעברת הזיהום אל הקולטנים – שלב זב מתבצע במקרים כאשר תוצאות הסקר ההיסטורי מצביעות על הימצאות הסכנה.

תכנית שיקום הקרקע

שלב ראשון בעריכת סקר סיכונים – סקר היסטורי

באמצעות סקר היסטורי ניתן לאבחן את אופיו ומצבו בעבר ובהווה של הקרקע החשוד בזיהום באמצעות איסוף והערכה של המידע האמפירי והמסמכים הרשמיים המתעדים את מלוא הפעילויות אשר נעשו על הקרקע. הסקר ההיסטורי אינו מצריך אופרציות חודרניות, כגון דיגום קרקע או קידוחי קרקע.

נהלי ביצוע הסקר ההיסטורי מוגדרים במסמך ההנחיות של המשדר להגנת הסביבה משנת 2015. על פי הנהלים, לאחר ביצוע הסקר ההיסטורי, יש להגיש דו”ח המסכם את ממצאים הסקר על פי דירוג רמת הפוטנציאל לזיהום הקרקע, כאשר הדרגה 1 מסמנת היעדר הסיכון, רמה 2 מציינת סיכון נמוך ורמה 3 – סיכון מבינוני עד גבוה.

סקר סיכונים בקרקע

תכניות המשך

במידה ותוצאות הסקר ההיסטורי מצביעות על הקיום הפוטנציאלי של הזיהום (הן ברמה 2 והן ברמה 3), הדו”ח יכלול תכנית להמשך החקירה – סקר נתיבי החשיפה.

ליצירת מערך השיקום מקובל ליישם תחילה חישוב סיכון העודף לקולטנים על פי מאפיינים ייחודיים של הקרקע הנסקר בהתאם להנחיות המוגדרות ברמת סקר בסיסית (1Tier). במקרים כאשר אין אפשרות לשקם על פי הרמה הבסיסית, יש צורך בחישובים מורכבים יותר על פי מודל  2Tier.

Sorry, the comment form is closed at this time.