טיפול בבוצה

טיפול בבוצה

ייצוב, מיצוק ושינוע בוצות בטכנולוגיות מתקדמות.

בוצות שפכים נוצרים כחלק בלתי נפרד מתהליך השקיעה של מכוני הטיהור הפזורים ברחבי הארץ. הבוצות מכילות חומרים אורגניים מוצקים אשר שוקעים בתוך האגנים המאגדים את החומרים שנמצאים במכוני טיהור השפכים.

מכוני טיהור השפכים מייצרים 2 תוצרים עיקריים:

  • מי קולחין להשקייה של תוצרת חקלאית.
  • משקעי חומרים אורגניים הנותרים בקרקע.

התוצאה הישירה של בוצות הינה פסולת של חומרים מזהמים בעלי ריח חריף אשר מהווים סכנה ופוגעים בסביבה ויש לטפל בהן על פי תקנים מחמירים של המשרד לאיכות הסביבה ומשרד הבריאות.

הצעת מחיר

סיכוני הבוצות

מחקרים מראים כי כל אדם מסוגל לייצר כ – 30 ק”ג של בוצה בכל שנה. הכוונה היא לשאריות ולמשקעים של הפסולת הנאגרת במכוני טיהור שפכים על פי כל רשות מקומית. זוהי פסולת שהפגיעה שלה מתרחשת ונותרת לטווח ארוך ביותר. הנזק הסביבתי הינו עצום ומהווה גורם סיכון בדרגה גבוהה להתפתחותם של זיהומים ומחלות.

גורמי סיכון:

  • סיכון מיידי – ריבוי של חיידקים פתוגנים, פיזור של מלחים, חנקן וחומר אורגני מומס.
  • סיכון לטווח ארוך – הצטברות מסיבית של עודפי מתכות כבדות כגון; ניקל, נחושת, אבץ וכספית.

פיילוט בוצת שפכים

כיצד מטפלים בבוצה?

משרד הבריאות והמשרד לאיכות הסביבה הביאו לידי קביעת תקנות מפורטות על פי חוק מניעת זיהום מים הדורשות טיפול בבוצות שפכים במטרה למנוע זיהום קרקע.

מאחר ובוצות שפכים מורכבות מחומרים אורגניים בעלי ריכוז גבוהה של גורמים מזהמים נעשה שימוש, בשלב הראשון, בחומרי טיפול ביולוגי שיביאו לידי ייצוב הרמות המזהמות. טיפול ביולוגי הוא תהליך אשר מיקרו-אורגניזמים טבעיים סופחים וממחזרים זיהומים והופכים אותם לתוצרים לא רעילים. בעקבות טיפול זה מגיעה רמת הזיהום בבוצה ליציבה וכעת המקום מוגדר כ”בוצה סוג א'” עם ריכוז מתכות נמוך. כאשר הבוצה מוגדרת כסוג א’, ניתן לבצע בה שימוש מחדש לצורכי דישון שטחים חקלאיים.

טיפול בבוצה

לאחר הטיפול אשר הביא לייצוב הבוצה, יש להעביר אותה ממכוני השפכים אל אזורים מותרים בלבד על פי חוק. את הבוצה יש לשנע במיכלים אטומים וסגורים לגמרי כדי להגן מפני נזילות או דליפות של חומרים. אחסון של בוצה צריך להיעשות בתנאים מגבילים:

  • יש לשמור על מרחק של 100 מטרים בין הבוצה לבין מקור מים עילי.
  • משטח הבוצה יהיה אטום מפני דליפות, ריח או התרבות של חיידקים וחרקים.
  • אין לנייד בוצה את תוך אזור המכונה “אזור מגן”.
  • אזור אחסון הבוצה חייב, על פי חוק, להיות במרחק של 30 מטרים מעל הקרקע.
  • כל תוצר נוסף של בוצה חייב להיות מחובר למערכת של טיפול שפכים.
  • את האזור שבו מוקמה הבוצה יש לגדר היטב ולשים שלטי אזהרה גדולים וברורים אשר מורים על זהירות משנה באזור.

במידה והבוצה אינה יציבה או שאינה מתאימה לקריטריונים הללו יש לפנותה אל אתרי סילוק פסולת ייעודיים או אתרי הטמנת פסולת מסוכנת מורשים על פי חוק בלבד.

Sorry, the comment form is closed at this time.