קרקע מזוהמת

אל תסתכלו על הקרקע אלא מה שבתוכה – זיהום קרקע.

בשנים האחרונות נצפתה החמרה בתופעות זיהום שונות, שמתבטאת בעיקר בעלייה בזיהום קרקעות מזוהמות בארץ, וזאת, באופן פרדוקסלי, במקביל לעלייה במודעות לשמירה אקטיבית על איכות הסביבה. בישראל אותרו בשנים האחרונות אלפי אתרים בעלי קרקעות ומים מזוהמים על ידי מגוון מקורות, וזאת בנוסף לזיהום רחב המימדים בקרקעות ובמים בארץ שמקורו בדלקים. השלכות תופעה זו שהולכת וגדלה נרחבות והרסניות, מה שהביא להערכה מחודשת של חברות הפועלות למען מיגור התופעה. כתבה זו תעסוק בסקירת מימדי בעיית זיהום הקרקעות והשלכותיה, פעילות החברות בתחום ששמו להן למטרה עליונה למגר את התופעה, והתחזית המוערכת לעתיד.

הצעת מחיר

מהי קרקע מזוהמת?

הקרקע מורכבת ממצבור גדול של חלקיקים בגדלים שונים. יש בה חללים רבים שעשויים להכיל נוזלים או אוויר. קרקע שבה החללים מלאים במים נקראת אקוויפר (אקווה), ואילו קרקע שבה החללים מלאים באוויר ובמים נקראת "תווך בלתי רווי". המים בתווך זה מכונים "תמיסת הקרקע", והאוויר שבין חלקיקי הקרקע מכונה "גז הקרקע". שטח הפנים של חלקיקי הקרקע גדול מאוד, ועל פני שטח הפנים עשויות להיספח כמויות גדולות של מזהמים. המזהמים עלולים להשתחרר לסביבה בתנאים מסוימים, ועלולים אף לנוע ממקור הזיהום למקומות אחרים באמצעות תמיסת הקרקע או גזי הקרקע. קרקע מזוהמת מכילה את חלקיקי הקרקע והמזהמים שנספחו אליהם, את המזהמים המומסים בתמיסת הקרקע ואת המזהמים הנדיפים בגז הקרקע.

קרקעות מזוהמות בישראל

בישראל אותרו בשנים האחרונות כמה מאות אתרים בעלי זיהום מוכח בקרקע ובמים. הזיהום נגרם לאורך שנים משיטות שהיו נהוגות בעבר לסילוק פסולת מוצקה ומסוכנת, לסילוק שפכים תעשייתיים ולאחסון ולהובלה של חומרים מסוכנים ודלקים. ההשלכות הסביבתיות והבריאותיות של זיהום קרקע ומים הן נרחבות, והבולטות שבהן הן: זיהום מקורות מים, פגיעה בצומח, זיהום חללים תת-קרקעיים מתרכובות נדיפות, נשימת אבק מזוהם ובליעת קרקע מזוהמת על-ידי ילדים. בעיית זיהום מקורות מים עקב זיהום קרקע מחריפה בשל משבר המים והמחסור במקורות מים זמינים.

קרקע נחשבת למשאב מוגבל אשר קצב התחדשותו אטי ביותר. הקרקע עשויה לספוג מזהמים בהיקף גדול למדי, וכך זיהום קרקע מתגלה רק כאשר מצטברות כמויות גדולות של מזהמים, שנים לאחר תחילת הזיהום. עובדה זו עשויה להסביר את חוסר תשומת הלב של הרשויות לזיהום קרקע עד לשנים האחרונות. בישראל, שבה צפיפות האוכלוסייה רבה ואין שטחי קרקע פנויים בהיקף גדול, יש חשיבות מיוחדת לטיפול בקרקעות מזוהמות ולשיקומן. הדבר בולט במיוחד במרכז הארץ.

מקורות הזיהום

מקורות הזיהום הנם רבים ומגוונים, וביניהם תחנות דלק, התעשייה, מוסכים, תחבורה, תעשיות ביטחוניות, פסולת בניין ומטמנות עירוניות לסילוק פסולת. קיימים מקורות זיהום נוספים אך פחות משמעותיים מבחינת תרומתם לזיהום, ביניהם מכבסות לניקוי יבש, בסיסי צה"ל ונחלים שזרמו בהם בעבר שפכים לא מטופלים.

למרות השוני והמגוון הרב של מקורות הזיהום, אופן יצירת הזיהום בקרקעות נעשה באופן דומה מכל הגורמים המפורטים. אין צורך לפרט כיצד התשתית התת קרקעית של הובלת הדלק לתחנות גורמת לזיהום קרקע נרחב, וכמו כן גם אין זה סוד שהחומרים הרעילים והמסוכנים העוברים דרך המפעלים והמוסכים על בסיס יום יומי גורמים לזיהום הקרקע שעליה אנו דורכים באופן משמעותי ומסוכן.

אתרי הטמנת פסולת כגורם לזיהום קרקע

חוסר הידע שפשה בעבר בנוגע לנושאי איכות הסביבה הוא שגרם למטמנות עירוניות ולפסולת הבניין לתרום משמעותית לזיהום קרקע.  עד אמצע שנות ה-90 פעלו בארץ כ-500 אתרי סילוק פסולת, ובהם כ-60 אתרי פסולת גדולים כגון אתר חירייה, הר הפסולת בצומת סגולה (סמוך לפתח-תקווה) והר הפסולת בבת-ים. להערכת המשרד להגנת הסביבה, שטחם הכולל של 60 האתרים הגדולים הוא כ-5,500 דונם. אתרים אלו פעלו ללא כל איטום מתחתם, ללא ניקוז תשטיפים וללא בקרה על הפסולת המסולקת, ולכן היוו מפגע סביבתי וסכנה של זיהום קרקע ומי תהום. אתרים אלו מהווים עדיין מפגע, מכיוון שהתשטיפים במטמנות ישנות מחלחלים לקרקע ולמי התהום גם לאחר שפעילות ההטמנה הסתיימה.

חברות שירותי איכות הסביבה

הדוגמאות עוד רבות ומגוונות, והתעמקות בגורמים הרבים מסבירה את עומקה האמתי של הבעיה שלפנינו. אין ספק כי בעיה סביבתית בסדר גודל שכזה דורשת פתרון מיידי. מכאן נבע הצורך המידי בחברות שישימו לנגד עיניהן מטרה אחת ויחידה – מתן פתרון מעשי ופרקטי לבעיה ההולכת וגדלה, על מנת לאפשר לכולנו לדרוך על אדמה נקייה, לשתות מים ראויים ולנשום אוויר נקי.

חברות איכות הסביבה מציעות פתרון לבעיית הזיהום,  החל מזיהוי האתר החשוד כמזוהם, ביצוע סקר היסטורי, ביצוע סקר קרקע, הגדרת הזיהום וכלה בשיקום הקרקע באמצעות מגוון טיפולים. בין הטיפולים המוצעים בשוק קיים טיפול ביולוגי באמצעות שימוש במיקרואורגניזמים בסביבתם הטבעית, פירוק חומרים אורגניים באמצעות מחמצנים וקיבוע מתכות. פעולות אלו מתארות טיפול שנעשה באתר הזיהום עצמו.

פעולות נוספות שנעשות מחוץ לאתר הזיהום כוללות שריפת הקרקע המזוהמת לצרכי הפקת אנרגיה וסילוק לאתרי פסולת מורשים. לאחרונה נכנסו חברות בתחום גם לטיפול ביולוגי בקרקעות מזוהמות באתר "אפעה", שנמצא במישור רותם ושימש בעבר כאתר לסילוק פסולת. באתר הוקם תא טיפול ביולוגי הגדול ביותר בארץ, המיועד לקרקעות מזוהמות ובוצות, והוא משמש כיום כאחד האתרים הגדולים לטיפול בקרקע מזוהמת. הייחודיות והחשיבות בקיומן של חברות הפועלות בתחום טיהור הקרקעות היא שהמודעות במדינת ישראל בנוגע לנושאים אלו עדיין קטנה יחסית, דבר שמתבטא בחקיקה ובהשקעת ממון ממשלתי קטן יחסית לצורך טיפול בבעיה.

הצעת מחיר

חקיקה בנושא קרקעות מזוהמות

כיום אין בישראל חקיקה ראשית המכוונת מלכתחילה ובמפורש להתמודד עם תופעת זיהום הקרקע. לפיכך, אין בחקיקה הגדרה מפורשת של "קרקע מזוהמת". עם זאת, בכלי החקיקה הקיימים יש חקיקה ראשית וחקיקת משנה המשמשות למטרה זו. אפשר לטפל בגורמים המזהמים את הקרקע על-פי שישה חוקים. בהסתמך על שלושה מהחוקים האלה תוקנו חמש תקנות וצו. החוק החשוב ביותר כיום מהחוקים הנוגעים בזיהום קרקע הוא חוק המים, התשכ"א-1961, שכן יש מתאם גבוה בין זיהום קרקע לזיהום מקורות מים. שלוש מארבע התקנות האמורות תוקנו על סמך חוק זה.

במשרד להגנת הסביבה גובשה הצעת חוק לשיקום קרקעות. מטרת החוק המוצע היא לאגד את כל נושא מניעת זיהום קרקעות ושיקום קרקעות מזוהמות במסגרת משפטית אחת. הנושאים העיקריים שהחוק המוצע מתמודד אתם הם טיפול בזיהומים שנעשו בעבר ומניעת זיהומים בעתיד, תוך חלוקת הנטל ועלויות הטיפול בין הגורמים המחזיקים בקרקע או שהקרקע שייכת להם. כמו כן, כלולים בהצעה הליכים מנהליים ומנגנונים כספיים לטיפול בזיהומים שנעשו בעבר. ההצעה מתבססת על הניסיון שנצבר במשרד להגנת הסביבה בטיפול בקרקעות מזוהמות על בסיס החקיקה הקיימת, והיא מותאמת למשטר הבעלות על הקרקעות ולאופי הליכי התכנון בארץ.

אם כן, כמו בתחומים רבים בחיים, החזית אינה מהווה אינדיקציה מהימנה למתרחש מתחת לפני השטח. כך המקרה גם בנוגע לקרקעות בארץ וברחבי העולם. התופעה אינה בולטת ולכן עבור מרבית האוכלוסייה פשוט אינה קיימת כתוצאה מחוסר מודעות למתרחש. חברות הפועלות בתחום, בשילוב אתר "אפעה", מודעות באופן ישיר לתופעה ופועלות על בסיס יומיומי במטרה אחת- למגר ולצמצם אותה בתקווה לעתיד ירוק ונקי יותר עבורנו ועבור ילדינו.

 

מאת איזי אביטוב, מנכ"ל קבוצת איזיטופ .